יום רביעי, יולי 06, 2005

אז למה לי בוליטיקה עכשיו?


אני באמת לא יודעת מה הוואינט האלה שמו לי בוליטיקה בבלוג שלי.

הבלוג שלי הוא בלוג סנוע, קטן, פשוט כזה.
אני בכלל לא מסתדרת עם הבלוגוספורפרה הזאת, יא ראיס שלי, אבל מה אני יכולה לעשות במקום זה?
הבלוג הזה הוא חסי-חסי. זה קסת לכתוב אליך וקסת לכתוב אל אף אחד וקסת לכתוב אל כל העולם.
כי רק אליך לכתוב, יא ראיס שלי, אני מפחדת.

יא ראיס שלי,
כמה התאבקתי, כמה התאבקתי להניח לך. להניח לנו.
לעזוף את זה כפר. לעזוף אותנו. לעזוף אותך.
לתת לך למות בשקט.
לתת לנו למות בשקט.
כי מי שלא מת - גוסס.

כל הבלוג הזה, הוא רק בשפיל שיהיה לי איפה לכתוף מכתפים בלי להפריע לך.
כל היומולדת שילך התאפקתי והתאפקתי, וחשפתי שהנה זהו נגמר ואם ביומולדת לא כותפים מכתפים - אז אף בעם כפר לא כותפים. נגמלתי.

אז לא, לא נגמלתי
עדיין קסת מתגעגעת
ואתמול כפר לא התאבקתי
וכתפתי מכתוב
לא ארוך, דווקא קסר מאוד
וגם באתי לקפר שלך, לדבר קסת
ואתה לא סיברת כלום, רק שנעלפת שלא באתי קודם.

ואני? וההיעלפויות שלי?
על זה לא דיברנו.
אולי בפעם הבאה, ראיס שלי?
אני, אל תשכח מה אמרת לי בעם, עוד לפני שמתת,
אני נעלפת משטויות אני.

שילך תמיד,
סוהא

אין תגובות: