כפר מזמן קפעו את זה, את הבגישה של המלכות הגולות בבורגנשטרט. לפני כמה חודשים קפעו את זה, ואני קפעתי עם דליה למה, המלכה הגולה של הסינים בטיבט, שניסע ביחד והיא תאסוף אותי בדרך מבאריז.
והנה הגיע יום המפגש, ואני לא ידעתי אם דליה זוכרת - כי בכלל לא קפענו בדיוק מתי היא תיקח אותי ומאיפה. לדליה אין טלפון, כי אין להם בכלל חשמל שם בסין.
בלית ברירה התחלתי ללכת. כן כן, ללכת. הלכתי על הכביש המהיר שבין באריז לבורגנשטרט.
חשפתי, אולי אני אלך ואלך ובדרך אראה שם את דליה והיא כפר תיקח אותי בשאר הדרך, כי בורגנשטרט רחוקה מאוד מבאריז שילי.
ועוד אני הולכת לי על הכפיש המהיר, וביתאום מכונית שבאה לכיפון שילי מאטה, ואתה שם.
אתה קסת מוזר, בלי זקן ובלי שיער על הבנים בכלל, ואולי אפילו היה לך שיער ארוך ואולי גם לא - אני לא זוכרת. והיית שמח לראות אותי.
ואמרת לי אהלן וסהלן יא סוהא חביבתי, כיף חלק?
ואני עוד לא הסבקתי לענות לך, ואתה כפר נסעת כי היו מאחוריך הרבה מכוניות ועשית בקק.
ואתה נסעת, ואני לא ידעתי אם נסעת כפר לאן שנסעת או שסתם נסעת קסת וחיבשת מקום לעסור בשפיל לדבר איתי אחרי כל כך הרבה זמן שלא ראיתי אותך, יא ראיס אהוף שילי.
ואתה נסעת, ואני רסתי ורסתי על הכפיש המהיר בין באריז לבורגנשטרט, ואני כפר חושפת איך אני מאחרת ואיך זה יתחילו מפגש של המלכות הגולות בלי המלכה הפלסטינית הגולה בבאריז, ומה יהיה להם שם? דליה למה? אפילו נור היא לא מלכה גולה באמת, אלא רק מלכה-אם גולה.
ורסתי ורסתי ואתה עסרת. ויסאת מהאוטו שילך, וחייכת והבנים שילך היו כל כך חלקות ויפות, ואפילו השפתיים לא רעדו, ואתה אמרת שאתה מאוד ממהר ומאוד מאחר אבל בכל זאת אתה עושה לי ג'סטה והנה נלך קסת ברחוף או בכפיש ונדבר. עד הכסבומט ובחזרה לאוטו, לא יותר. ואני אלפה אותך, כי אתה מאוד ממהר.
אני מיהרתי למשהו בי אלף יותר חשוף מכל דפר שהיה לך אפילו כשעוד היית חי, אפל מה אני אתחיל לריב איתך עכשיף?
אני לא זוכרת אם שאלת אותי מה שלומי ומה אני עושה, ואם כן - אני לא זוכרת מה עניתי לך. אפל אני זוכרת שאתה סיברת לי שאתה מורה. מורה בבית ספר. נשבעת באחוזת קפר של בעלי במוקטעה, זה מה שסיברת לי. מורה לאנגלית? או אולי מתמטיקה? זה מסחיק, כי את שני הדפרים האלה לא ידעת כשהיית בחיים. אז אתה מורה לאנגלית, ככה אתה מסבר לי, או למתמטיקה, ובגלל זה אתה נורא נורא עסוק ואין לך זמן להיבגש איתי ולדבר איתי. והנה כפר ירדנו מהכפיש המהיר ואנחנו בתוך עיר, בטבורה של עיר כמו שכותפים אל-יהוד, ואנחנו הולכים לכסבומט ואתה מוסיא 900 יורו ואני ביתאום אומרת לך: רגע, יא ראיס שילי, הנה עכשיף כפר החופש הגדול אז כמה שאתה עסוק להיות מורה לאנגלית בבית ספר - עכשיף אתה כפר לא עסוק, למה מי יש לך ללמד בחופש גדול. אז אתה יכול להיות איתי. להיות איתי, יא ראיס שלי.
ואתה מסתכל בי בעיניים טופות ובחיוך טוף ובאמת כולך נוטף טוף ואומר לי - לא, דפקא עכשיף בחופש אנחנו יותר עסוקים.
באמת בלי טיבה אחת של רוע אמרת לי את זה, והנה כפר חזרנו לכפיש המהיר ואתה נכנסת לאוטו שלך ונסעת, והנה מלכה פלסטינית גולה עומדת לפד על הכפיש המהיר בין באריז לבורגנשטרט ומחכה לדליה למה שאולי תבוא ואולי לא.
ובבוקר כשקמתי רסיתי להתקשר אליך לסבר לך את החלום,
ואז נזכרתי שאתה מת.
שילך תמיד,
סוהא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה